
כתבה בירחון צרפתי
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון
סיומה ברעם (1919–1980) היה צייר ישראלי, שנודע בזכות יצירתו הרגישה והעמוקה, המשלבת בין ריאליזם לליריות. הוא נולד בקישינב, ממלכת רומניה (כיום מולדובה), בשם סיומה בוברמן. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל, שם למד ציור אצל אהרון אבני ופיסול אצל משה שטרנשוס.
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בבריגדה היהודית ונפצע בקרב אל-עלמיין. בעת אשפוזו בבית החולים, החל לצייר על גבי תשלילי רנטגן, מה שהעיד על יצירתיותו הייחודית.
בשנות ה-50 שהה בפריז, שם למד ציור פרסקו באקדמיה לאמנויות היפות. לאחר מכן עבר עם אשתו, הציירת בלה בריזל, לאי פורמנטרה שבספרד, שם התגוררו עד מותם. ברעם נודע בסדרת ציוריו על ירושלים, והציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בערים כמו לונדון, פריז, טוקיו, תל אביב וירושלים.
ברעם נפטר בשנת 1980 בפורמנטרה. לאחר מותו, הועלה ארונו לישראל והוא נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. לאחר מותו ומות אשתו, הוקמה על שמם גלריה ברעם-בריזל, וכן נוסדה "קרן עידוד היצירה לאמן צעיר על שם בלה בריזל וסיומה ברעם"
סיומה ברעם יצר גוף עבודות עשיר הכולל ציורי שמן, אקוורלים ורישומים, שהתאפיינו ברגישות רבה לאור, לאווירה ולתחושת המקום. נושאיו המרכזיים היו נופי ארץ ישראל — במיוחד נופי ירושלים, דיוקנאות ודמויות מהרחוב — ובשלב מאוחר יותר גם נופי האי פורמנטרה שבספרד, בו חי.
ציורי ירושלים היו מהבולטים ביצירתו: הוא תיאר את העיר לא רק כמקום פיזי אלא גם כמטען רגשי ורוחני, באור רך ומעט סמוי, שהעניק לציורים איכות כמעט מיסטית. הדמויות שצייר — לרוב אנשים פשוטים, דמויות מהשוק או מהרחוב — זכו לייצוג חם ואנושי, ללא התנשאות אך גם ללא האדרה.
במהלך שהותו בצרפת ובספרד ניכרת השפעה של האמנות האירופית המודרנית – במיוחד מהאסכולה הפריזאית – אך ברעם שמר על שפה אישית מאוד, ששילבה בין נטורליזם לבין מופשט עדין. סגנונו היה לעיתים מינימליסטי בפרטים, אך עשיר בהבעה.
תרומתו לאמנות הישראלית ניכרת בעיקר בנכונותו לפתח קול אישי שאינו מחקה סגנונות רווחים, אלא מבטא קשר אינטימי לנוף, לאור ולתרבות המקומית. הוא נמנה עם אותו דור של אמנים ישראלים שביקשו ליצור אמנות עברית מקורית, לא תלוית אופנה, מתוך הקשר תרבותי עמוק למקום ולזמן שבו הם חיים.
1943 תערוכה שמארגן הצבא לכבוד האמן באלז'יר
1951 תערוכה בגלריה 8 (Galerie 8) בפאריס
1952 תערוכה בגלריה קרוז (Creuze) בפאריס
1955 תערוכה בגלריה סנט פלאסיד )St.Pacide בפאריס
1958 תערוכה בגלריה A.G בפאריס
1960 תערוכה בגלריה Soleil dans la Tete בפאריס.
1960 תערוכה בגלריה מולטון (Molton) בלונדון
1962 תערוכה נוספת בגלריה מולטון (Molton) בלונדון
1963 תערוכה בגלריה אידה בטוקיו
1971 תערוכה בגלריה מבט, תל-אביב ותערוכה נוספת במוזיאון רמת-גן
1972 תערוכה באיביצה, גלריה איוון ספנס (Ivan Spence)
1973-1974 תערוכה בגלריה תלמה, תל-אביב
1977 תערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית, בנגקוק תאילנד
1979 תערוכה בנושא "ירושלים" גלריה תלמה תל-אביב
באי פורמנטרה מציג האמן מדי שנה (משנת 1965) תערוכות מיצירותיו בגלריות סוזה, אקרמן ולה רוקה (La Roca)
1948 מארגן תערוכות משותפות לאמנים וחיילים בגלריה "מקרא סטודיו" בתל-אביב
1951 משתתף בסלון של מאי (Salon de Mai) בפאריס
1952 משתתף בסלון של מאי, סלון ד'אוקטובר (Salone dwOctobre) וסלון הסתיו (Salon dwAutomne( בפאריס
1953 משתתף בסלון לאמנים צעירים (Salon de la Jeuene Peinture) בפאריס
1954 משתתף בבינאלה של מנטון (Menton)
1955 משתתף בתערוכה הקבוצתית בחנוכת הבית של Lara Vinci בפאריס. נוטל חלק בתצוגה של ה-Salon de la Marine ומציג בתערוכות של אמנים זרים בפאריס
1958 תערוכות קבוצתיות בשטראסבורג ובעיר ליל בצרפת
1959 משתתף בסלון האמנים בני זמננו (Salon des Maitres Contemporains)
1962 משתתף בתערוכה קבוצתית בגלריה אידה בטוקיו, יפן וכן בתערוכה קבוצתית באיביזה באיים הבאלאריים
1968-1969 תערוכה משותפת לאמן ולאשתו בלה בריזל, במוזיאון תל-אביב
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון