סיומה בּרעם היה צייר ישראלי שפעל בעיקר במאה ה-20. יצירתו ניכרת בשפה ציורית ייחודית שהתפתחה מתוך חיבור עמוק לנופי הארץ, לאור המקומי ולחיי היום-יום. ברעם שילב בין ריאליזם לליריות, ועבודותיו משדרות תחושת פיוט ואינטימיות גם כאשר הן עוסקות בנושאים פשוטים. יצירותיו הוצגו בתערוכות רבות בישראל וזכו להערכה בזכות הקו הרגיש, הצבעוניות המאופקת והיכולת ללכוד רגעים שקטים ובעלי עומק רגשי. סיומה ברעם נחשב לדמות משמעותית בקרב דור הציירים שביקשו ליצור אמנות ישראלית מקורית, מושרשת בסביבה המקומית ובזהות התרבותית.
נולד ב-2 באוגוסט בקישינב, בסרביה למשפחה יהודית. בגיל 14 נרשם לבית הספר לאמנויות בעירו. מורו הראשון היה הצייר קוגן.
עולה לארץ ישראל ולומד ציור עם אהרון אבני ופיסול עם משה שטרנשוס. מתגייס לבריגדה האנגלית ונוטל חלק פעיל במלחמה באל עלמיין. הוא נפצע ובתקופת אישפוזו בבית החולים צייר על גבי תשלילים של צילומי רנטגן. כן רשם מיניאטורות ורישומים אחרים.
משתחרר מהצבא ומתמנה למורה לציור בעיר ראשון לציון. משתתף בהוצאת העיתון "שער" ופועל באטלייה של אמנים מקומיים כשטרייכמן, ינקו וסטמצקי.
מגויס לצבא ההגנה לישראל. מבצע ציורי קיר במחנות הצבא. כן מאייר וכותב בעיתון "במחנה"
פוגש את הציירת בלה בריזל, בת ה-20. הם הופכים לזוג ועוברים לפאריז, שם הם לומדים ציור ומתחילים את חייהם המשותפים.
עוסק במלאכות שונות, מאייר ספרי ילדים ולומד פרסקו בבית הספר לאמנויות יפות École des Beaux-Arts בפאריס. ב-1952 נוסע לאיטליה ב-1953 לספרד, שם מתוודע לראשונה לאי פורמנטרה ושם כותב סדרת כתבות על אמנות עבור כתב העת Arts
אוצר בתערוכת "האמנויות בצרפת ובעולם" ויוצר שטיח קיר עבור ממשלת צרפת. משתף פעולה עם כתב העת L'arche Prismes ועם כתב העת לאמנות ואדריכלות מודרנית בצרפת L'Architecture d'Aujourd'hui
מעצב דמות עצמאית ("עמוס" ומגלם אותה בסרט הצרפתי Le soleil de Palicorna "השמש של פלוקורנה", המבוסס על הנובלה של ז'אק פושמורד (Jacques Peuchmaurd)
(התמונה לקוחה מאתר זה)
הולך לעולמו בפורמנטרה, ספרד. הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.
