
האי
שׁוּב חָלַמְתִּי עַל הָאִי שֶׁלְּךָ וְהוּא רָחוֹק בְּתוֹךְ הַיָּםמוּקָף סְעָרוֹת, כְּרִישִׁים וְרִשְׁתוֹת דַּיָּגִים.וַאֲנִי לְבַדִּי מְהַלֶּכֶת בֵּין מִשְׁעוֹלָיו וּמַגִּיעָה אֶל הַיָּם

שׁוּב חָלַמְתִּי עַל הָאִי שֶׁלְּךָ וְהוּא רָחוֹק בְּתוֹךְ הַיָּםמוּקָף סְעָרוֹת, כְּרִישִׁים וְרִשְׁתוֹת דַּיָּגִים.וַאֲנִי לְבַדִּי מְהַלֶּכֶת בֵּין מִשְׁעוֹלָיו וּמַגִּיעָה אֶל הַיָּם

"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו״ קבע טשרניחובסקי אי אז בשנת 1925, בערך בעשור שבו נולד הדוד שלי, דוד סיומה.


לא הייתי בגן של סיומה. לא ראיתי את סירת- הדיג שלו ולא הייתי באי שלו. אבל אני יכול לנחש. סיומה

שׁוּב חָלַמְתִּי עַל הָאִי שֶׁלְּךָ וְהוּא רָחוֹק בְּתוֹךְ הַיָּםמוּקָף סְעָרוֹת, כְּרִישִׁים וְרִשְׁתוֹת דַּיָּגִים.וַאֲנִי לְבַדִּי מְהַלֶּכֶת בֵּין מִשְׁעוֹלָיו וּמַגִּיעָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹלשׁוּב הוֹלֶכֶת לֶאֱבוֹד עַל הַחוֹף,

"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו״ קבע טשרניחובסקי אי אז בשנת 1925, בערך בעשור שבו נולד הדוד שלי, דוד סיומה. נוף ילדותי המוקדמת היה ״בית