
המשפחה מספרת
האי – שיר מאת בת אחותו של סיומה
שׁוּב חָלַמְתִּי עַל הָאִי שֶׁלְּךָ וְהוּא רָחוֹק בְּתוֹךְ הַיָּםמוּקָף סְעָרוֹת, כְּרִישִׁים וְרִשְׁתוֹת דַּיָּגִים.וַאֲנִי לְבַדִּי מְהַלֶּכֶת בֵּין מִשְׁעוֹלָיו וּמַגִּיעָה אֶל הַיָּם
סיומה ברעם היה עבורנו הרבה יותר מצייר – הוא היה אדם של צבע, עומק ורגש, שראה את העולם דרך עיניים חדות ולב פתוח. זיכרונו ממשיך לפעום דרך יצירותיו, המילים שכתב, וההשראה שהותיר. בלוג זה מוקדש לזכרו, ומציג מאמרים, קטעי ארכיון, ותיעוד מעמיק של פועלו.

שׁוּב חָלַמְתִּי עַל הָאִי שֶׁלְּךָ וְהוּא רָחוֹק בְּתוֹךְ הַיָּםמוּקָף סְעָרוֹת, כְּרִישִׁים וְרִשְׁתוֹת דַּיָּגִים.וַאֲנִי לְבַדִּי מְהַלֶּכֶת בֵּין מִשְׁעוֹלָיו וּמַגִּיעָה אֶל הַיָּם

"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו״ קבע טשרניחובסקי אי אז בשנת 1925, בערך בעשור שבו נולד הדוד שלי, דוד סיומה.

לא הייתי בגן של סיומה. לא ראיתי את סירת- הדיג שלו ולא הייתי באי שלו. אבל אני יכול לנחש. סיומה